החלטה בתיק סע"ש 18239-03-13

לפני 2 בקשות שהגישה המבקשת:

האחת- "בקשה מטעם התובעת למחיקת כתב ההגנה בשל אי ציות לצו גילוי מסמכים ובקשה למתן צו גילוי מסמים ספציפיים ועיון בהם" (בקשות 7,3, 9).

השניה- "בקשה למחיקת כתב הגנה של טענות עובדתיות חלופיות" (בקשה 2 )

להלן ידונו הבקשות כסדרן.

1. הבקשה הנוגעת לגילוי ועיון במסמכים

לאחר  רצף בקשות ותגובות, נמסר לידי המבקשת תצהיר גילוי מסמכים כללי, ובשלב מאוחר יותר, אף העבירו המשיבים את  עותקי המסמכים לידי בא כוחה.  משכך , אין עוד מקום לדון בבקשה למחיקת כתב ההגנה   והיא נמחקת בזאת.

מאידך, באשר לחלקה השני של הבקשה, הנוגע לגילוי הספציפי שנתבקש, העלו המשיבים הסתיגויות בתגובה שהגישו ביום 30.9.2013. בתגובתה האחרונה חזרה המבקשת וטענה כי  המשיבים אינם מקיימים את החלטת בית הדין ובין היתר בכך שתגובתם אינה מלווה בתצהיר, ומשכך, לשיטת המבקשת אין די בתשובה שהגישו המשיבים, ויש להורות על מחיקת כתב הגנתם.

לאחר שעמדתי על עמדותיהם של הצדדים ונתתי דעתי למבחנים המדריכים להכרעה בשאלה האם יש מקום לגילוי המסמכים המבוקשים, ובכלל זה מבחני הרלבנטיות,  החשש לפגיעה בצדדים שלישיים, ההכבדה על הצד שכנגד ,הכלל לפיו אין הליך הגילוי נועד ליצור מסמכים שאינם קיימים  ובחינת האפשרויות האחרות העומדות בפני המבקשת להוכיח טענותיה,באתי לכלל המסקנות הבאות, ביחס לחלקי הבקשה השונים:

א.      הבקשה לגילוי רשימה שמית של עובדים במנהלה של הנתבעת הכוללת מקבלי שכר  מינהלי ובש"ש, היקף משרה (בשעות משרה ובאוחוזי המשרה), מהות המשרה, וגובה השכר (סעיף 5א' לבקשה)-

לטענת התובעת, היא זקוקה למסמכים אלה בכדי  להוכיח טענתה כי  הנתבעת 1 מעסיקה  עובדים נוספים מעבר לתקנים המופיעים בתכנית ההבראה, וקידמה עובדים נוספים מאז תום תקופת התכנית והעלתה את שכרם לפי הסכמים אישיים. בנוסף מבקשת התובעת להצביע על כי היקף המשרה  המלאה המקובל אצל הנתבעת שונה מאשר טענו הנתבעים ולפיכך אין פגם בהיקף המשרה המלאה שעובדת היא.

הנתבעים טענו כי  חשיפת  פרטים אישיים של עובדים אחרים מהווה פגיעה בפרטיותם וכן הוסיפו  פירוט באשר להיקף המשרה  הנוהג אצל עובדי הנתבעת.

ב.       אשר להיקפי המשרה- משנתנו הנתבעים פירוט  באשר להיקפי המשרה, התומך בטיעונה של התובעת, הרי שאין עוד צורך בגילוי מסמכים בענין זה (קרי ציון היקפי משרה בשעות עבודה ובאחוזי משרה) , ואולם, פירוט זה , שבא להסיר טענה  המצדיקה גילוי מסמכים, ראוי שיבוא בתצהיר ולפיכך הנני מורה כי תצהיר בנדון  יוגש לענין.

ג.       אשר לפירוט  רשימה שמית של עובדי מינהלה תוך התיחסות למהות המשרה  וגובהה בשכר - ראשית- יש לבחון הרלבנטיות של הפירוט המבוקש לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים.

          "המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול - ראשית האם קיימת 'זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי' (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של 'דיון יעיל' בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) - לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן - עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, מיום 7.5.2006)"

לענין זה יש לדוק בנוסח טענת האפליה כפי שנטענה בסעיף 32 לכתב התביעה:" זאת ועוד התובעת תטען כי ההתנהלות כלפיה נגועה באפליה פסולה לעומת עובדים אחרים שגם הם   מנהלי מחלקות , הנתבעת שילמה את מלא שכרם לפני הפיצול והמשיכה לשלמו במלואו אחרי הפיצול למרות שמנהלים אלה במסגרת עבודתם נתנו שירותים עבור מג " י . "

 מידע בדבר פרטי שכרם ותנאי עבודתם של עובדים אחרים עשוי להיות רלבנטי רק  לצורך הוכחת האפליה הנטענת. ואולם הנימוקים שנתנה המבקשת לגילויים של המסמכים המבוקשים ,רחבים בהרבה ואף שונים מן המתחייב לצורך הוכחת טענת האפליה המועלית על ידה. המבקשת מעוניינת במידע לגבי קידום של עובדים אחרים ו/או הוספת תקנים - מה שאין לו כל רלבנטיות לשאלת האפליה.

לכל היותר רלבנטיים נתונים שיצביעו, לשיטתה, על כך שלגבי מנהלי מחלקות אחרים  אשר במסגרת עבודתם נתנו שרותים עבור מג"י, לא השתנה השכר עקב הפיצול בין הנתבעות. ואולם לא אלה המסמכים שביקשה המבקשת ודי בכך כדי לדחות בקשתה.

ד.       ואולם אף  נפרש על דרך הצמצום את מבוקשה של המבקשת, אין די בכך שמסמכים כלשהם הינם רלבנטיים להליך. יש לבחון הרלבנטיות של המסמכים אל מול קיומם של אינטרסים אחרים, ובמיוחד כאלה של צדדים שלישיים, שאינם צד להליך, והמצדיקים את מניעת הגילוי או צמצומו. בעע (ארצי) 28222/05/10  מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י, (ניתן ביום 21/09/2010) נקבעו אמות המידה לפיהן יש לאזן בין זכותו של תובע לקבל מסמכים שיסייעו לו בהוכחת תביעתו לבין הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך ובכללן: הפעלת עיקרון המידתיות, בחינת מידת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, היקפם, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע,  בדיקת מידת חשיבות המידע להוכחת תביעתו של התובע לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה, בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, ככל שאין חלופות לבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שילשיים- תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך.

ה.      ואף זאת יש לזכור,אם כי טענת אפליה מטילה נטל לא קל על הטוענים לה, אין היא מאפשרת את העברת נטל ההוכחה לצד שכנגד, אלא בנסיבות מיוחדות. חשיפת מידע רב אשר יאפשר לתובעת להוכיח את תביעתה משמעה למעשה הטלת נטל הוכחת טענות התובעת על הנתבעת.